בת שבע
בקבוק המים המתין בסבלנות על מדף המקרר, מתקרר לו לאיטו. מוקדם יותר בת-שבע דאגה למלא אותו עד הקצה, כדי שיהיו לה המים קרים ונעימים בנסיעה הארוכה שלהם. ידה הכבדה נרטבה מטיפות קטנות של קרירות שנחו על צדדיו הקמורים, כשמשתה אותו מחשכת המקרר הנעימה למחרת אל השחר המפציע בבוקר חם של תחילת אוגוסט. אמש, בהתרגשות לא מוסתרת, היא ארזה עבור שניהם, לה את השמלות הרחבות שמצליחות להסתיר ולו את החולצה התכולה שהיא כל כך אוהבת. כשישבו לארוחת בוקר זריזה, היא חשבה שהבחינה במבט של התרגשות בעיניו.
נשיקה ארוכה לילדים שנשארים בהשגחתה הצמודה של הסבתא, וקדימה למונית, בדרך לרכבת שתיקח אותם לשדה התעופה ומשם לחופשה המיוחלת בפאריז הרומנטית, עידו פטפט בשקט עם הנהג במושב הקידמי, משאיר אותה לבדה בספסל האחורי, חופשיה להפליג במחשבות על שקיעה פריזאית, כזו שמצטלמת טוב, שם היא הולכת חבוקה עם עידו בשאנז' אליזה, מחזיקה ידיים, מצליחה לשכוח לרגע את הכל ופשוט נהנית מהשיק הפריזאי… היא ממש הופתעה כשעידו הופיע ובידיו הכרטיסים. מחווה ספונטנית שהיא חשבה שכבר לא תהיה אפשרית, במיוחד אחרי הריב האחרון שנסב שוב סביב אותו נושא כאוב… ריב שהיה נראה לה שבכוחו למוטט בשנייה זריזה את מה שבנו יחד בעמל רב.
כל כך שקועה הייתה בפנטזיה, עד ששכחה אותו, את הבקבוק הקרמי השחור בגימור מט, שכמו נבלע בקפלי המושב השחור. ברגע האחרון, אחרי שכבר הצליחה להשתחל החוצה מהמונית הגדולה, עידו הבחין בחסרונו ומשה אותו מעמקי המושב, משיב לה אותו בחרדת קודש.
בקבוק המים היה חשוב עבורו. זה היה השלב הסופי בתוכנית אותה תיכנן כבר שבועות, תוכנית שנועדה להשיב רוח חיים אל מערכת היחסים הגוססת שלהם. שעות קודם לכן, באישון הלילה, אחרי שבת-שבע פרשה לישון והבית היה שקט, הוא פתח בעדינות את פקק המתכת הכסוף שבראש הבקבוק והכניס תמצית של כישוף שרכש שבועות קודם לכן מאתר אפל ברשת, תמצית שמתמוססת במים, ללא טעמי לוואי, כך היה כתוב, שכאשר בת הזוג הסוררת תשתה אותה, היא לבטח תמלא את בת שבע הקרירה בתאוות חושים בלתי נשלטת, ותהפוך אותה בהרף עין למאהבת הסוערת אליה הוא כל כך מתגעגע. ובלי הילדים שישנים חדר ליד, סוערים יהיו הלילות.. סיכם לעצמו בחיוך שובב.
זה לא תמיד שהייתה קרירה אליו, מפנה את גבה ומעמידה פני ישנה כשהיה נכנס למיטה המשותפת, אבל מאז הילד השלישי עליו התעקשה, והמשקל שהוסיפה ולא הצליחה להוריד, ולמרות עצת הזהב של שרגא, לעזור לה בבית עם הכלים שהיה שוטף מדי פעם בניסיון להקל על הנטל היומיומי, חיבוק חם היה המקסימום שהיא העניקה לו. הוא כבר לא זכר מתי זכה לראות את גופה העירום שכמו נועד מאז רק לצרכי בריאה ותו לאו, ועידו, שתאוותו כמעט והעבירה אותו על דעתו, החליט לעשות מעשה נואש.
בעמדת הבידוק ברכבת הלחץ רק גבר. המוני אנשים ממהרים ליום העבודה, חולפים במהירות על פני השומרים, שמנסים מצדם להפריע כמה שפחות לעדר האנשים הרב מלהגיע למחוז חפצם. עידו היה עסוק בהעברת המזוודות את השיקוף המתבקש ובת שבע הניחה את הבקבוק על הדלפק כשהוא נוגע לא נוגע בצידנית בד אדומה מלאה באוכל, אותה הניח שם שניה לפני פועל קשה יום בדרכו לעבודה. עידו שצד בעינו את האסון המתרחש מול עיניו לא הספיק אפילו להזהיר אותה לפני שהצידנית נלקחה במהירות מהדלפק, ובקבוק המים עליו השית את כל תקוותו איבד את אחיזתו והחל ליפול, מוצא את הקרקע הקשה במהירות לא סבירה ומגיר את מימיו המפולפלים על רצפת תחנת הרכבת.
בת שבע, שלעולם לא תדע שניצלה מגורל מפוקפק, לא הבינה מדוע לאורך כל אותו סוף שבוע קסום בפאריז, רוחו של עידו הייתה שפופה וקדורה מתמיד….