הים הכספי
ואז, ביום אחד, הכל השתנה. לראשונה מזה הרבה זמן, זמירה התעוררה מלאת תקווה בדירת 2 החדרים שלה בבאנדרגאז, עיירה קטנה השוכנת במחוז גונבאד שבאיראן. היא התגוררה שם מאז שנולדה, ומעולם לא יצאה מגבולות העיירה שטובלת בצבעי הירוק של יערות העד שסובבים אותה והתכלת של הים הכספי. מקום עם פוטנציאל תיירותי עצום, שבוזבז מאז לחלוטין כשהאייטלות עלו לשלטון. היא שיפשפה את זרועותיה כדי לקבל קצת חום בדירה הקפואה שלה. באצבעותיה הקפואות היא ניסתה להדליק את הכיריים הקטנות כדי לחמם מים לתה המנטה שהיא נוהגת לשתות כל בוקר. ריח הגז התפוגג לאחר שהגפרור השלישי הצליח להצית את הלהבה הקטנה, וניחוח המנטה המתקתק החל להתפשט במטבח הקטן כשהיא הניחה על הכיריים את הקומקום הקטן מכסף יוקרתי, הדבר היחיד שנשאר לה כמזכרת מהמסעדה של אימא שלה.
פארחה, אימה של זמירה היתה מספרת לה על כל עשירי העולם שהיו באים לעיירה הקטנה כדי לנפוש בוילות שהיו פרוסות בחן לאורך החוף השליו. במרחק של שעה נסיעה מטהראן, באנדרגאז היתה עיירת חוף שקרצה לרבים וטובים, מאיראן ומחוצה לה. בדומה ללבנון של לפני המלחמה, העיירה היתה מרכז נופש וקולינריה ושמה הגיע עד לבלייני אירופה ששיוועו לבילוי מזרחי אותנטי. לאימה היתה מסעדה מצליחה בנמל הישן, שהגישה כל יום מעדנים אירניים ידועים לשועי העולם שהיו באים להתחכך עם אצילי המונרכיה האירנית דאז. מאות הכבשים שהסתובבו להן, חופשיות ללחך את העשב הירוק שגדל במעלה ההרים שמסביב, היוו את הבסיס לכל המטעמים. החלב העשיר שלהם יצר יוגורט סמיך ועשיר שהשתלב בצורה מצוינת עם מנת הצלעות המפורסמת שלה שהביאה לתפוסה מלאה בכל ימות השבוע.
החוף עומד בשיממונו והוילות כבר מזמן פורקו לחומרי הגלם שלהם ונמכרו בפרוטות לאנשי העיירה הנשכחת. הרמזור היחיד שעדיין עומד על תילו, מהבהב בצהוב לבאי הצומת, נהגים שעוברים בעיירה רק כדי לקצר את הדרך מערבה, ונוסעים ברכבים צרפתיים מיושנים שניקנו עוד לפני האמברגו שהטיל המערב. המזח שעדיין עומד שם, מוביל לשום מקום. גלי הים מכים בו בעדינות, מנסים לא לשחוק לחלוטין את בולי העץ שמהווים עוגן זמני לסירות הדייגים המועטות של אנשי הכפר. זה כבר למעלה מ 40 שנה מאז שעזב הלקוח האחרון בבהלה, אמריקאי עשיר שחזר משייט ארוך לחופי הים הכספי, וחשב שכבר לא יזכה לראות את ארץ מולדתו, אחרי שראה בעיתון הבוקר את תמונות ההפגנה הגדולה שהתכנסה על גשר הקולג' בטהראן. המפגינים, נושאים תמונות של חומייני שהוגלה לפאריז עלידי השאה הפרסי, שולהבו על-ידי בעלי עניין ממולחים וגוייסו בעזרת נאומים פשיסטיים למחות על המעורבות המסיבית של ממשלת ארצות הברית בממשלת הבובות שהקימה באיראן, ולהפגין על ניגוד האינטרסים של המערב הנאור והנהנתני מול המזרח הפונדמנטליסטי. המהפכה המוסלמית שסחפה בעקבות כך את איראן גרמה להרבה נזק, שאת רובו אזרחי איראן עדיין מרגישים בחיי היום יום שלהם.
זמירה נעלה את דלת הדירה, ואפילו לא טרחה ללחוץ על כפתור המעלית המושבתת מזה שנים. היא ירדה במהירות את 7 הקומות עד שהגיעה ללובי המוזנח שבבית הדירות ויצאה לרחוב. נזקי ההפגנה מהשבוע החולף נראו בכל מקום. על המדרכה אף נותרו כתמי הדם של איש משמרות המהפכה שנדקר למוות על-ידי ההמון המשולהב, שקרא כבר שבועות רבים להפלת השלטון הדורסני במהומות שקמו אחרי המוות המתוקשר של הצעירה הכורדית מהסא אמיני, שנעצרה על-ידי משטרת המוסר של טהרן בטענה כי "התרשלה" בעטיית החיג'אב שלה – ובכך הפרה את חוקי הצניעות הדרקוניים שהושתו על הנשים האיראניות.
היא החישה את צעדיה אל עבר דוכן העיתונים שבפינת הרחוב, נותנת חופש לשערה השחור לגלוש לראשונה מזה זמן רב במורד כתפיה הצעירות, מפלסת את דרכה בין עשרות האנשים שהתגודדו, מחזיקים את הגליון הראשון של העיתון החדש שהוקם באישון הלילה. שם בכותרת ענקית היא קראה את המילים שהיא חיכתה כל חייה לקרוא… "איראן שוב חופשית, ממשלת המעבר קמה, האייטולות במנוסה"