ליאוני

שמש זהירה הפציעה מעל הגג משופע הארובות בבניין הרביעי שליד השדרה, מול גני טווילרי. ליאוני, שיערה האסוף שחור מפיח, הרימה את מבטה כדי לראות את אחרון העננים של תחילת האביב, נגוז אל תוך שמיים תכלכלים. בטיחות לפני הכל, זה מה שפאפא לימד אותה. היא רתמה את עצמה לאדני הגג ומשכה את החוטר הארוך, מרימה גל אחרון של פיח שחור מהארובה הכתומה השלישית, זו של הבית של ארמני הבן.

היא פגשה אותו לראשונה לפני שבוע, כשהוא הגיע לרובע שלה כדי לקנות את הבניין הפינתי היוקרתי בשדרה, בהמון כסף חדש. הוא נכנס לחנות הקטנה שלה שבבניין המשרדים בפינת הרחוב, עטוף כולו באלגנטיות מאופקת וצלצל בפריבילגיות בוטה בפעמון הקטן שישב על הדלפק העתיק עשוי עץ מהגוני. צלצול הפעמון תפס אותה בשירותים. היא ויתרה בכעס על שיגרת הנקיון שלה, וסידרה את שערה הארוך בקוקו, מביטה בייאוש בדמות השחורה, מלאת הפיח שניבטה אליה מהמראה.

תווי פניה היפים חבויים עדיין תחת מעטה עבה של פיח, תזכורת מהמפגש האחרון עם ארובה סרבנית, היא יצאה בחופזה, סוגרת כפתור אחרון באובראול האפור שלה.

ג'יאנו ג'וניור, הבחור האיטלקי שחור השיער, לבוש במיטב הבגדים האופנתיים מבית האופנה של אביו, בחן אותה במהירות, מקטלג אותה במוחו, לקח צעד אחורה והציג את עצמו בצרפתית שבורה, מעדכן אותה שהוא קונה עבור בית ארמני את הבניין הישן, ושהוא זקוק לאישור ארגון מנקי הארובות על מנת להעביר את הבעלות אליו.

פיסת הנייר הזו שרק לה יש את הזכות להעניק לו היתה נקודת המפגש היחידה שלה עם העולם האולטרה עשיר שעליו היא רק שמעה אך מעולם לא חוותה. בשנים האחרונות היא שמה לב לשינוי שחל ברובע בו עבדה, איך הדיירים הזקנים פינו את מקומם לזרים עם כסף חדש וילדים קטנים שעושים את דרכם בלימוזינות לבית הספר הפרטי של הרובע.

היא קבעה איתו תאריך לביקורת, מפנטזת איך הבחור הצעיר מבין פתאום שצעירה פריזאית אדמונית היא בדיוק מה שחסר לו בחייו, ובוחר בה להיות בת זוגו למירוץ המכוניות הנחשק במונקו. אבל עד שזה יקרה, יש 23 ארובות שצריכות ניקוי עד סוף השבוע, ופאפא כבר לא יכול לטפס על הגג מאז החורף שעבר. אז היא תאלץ לוותר על ההזמנה שלו, צחקה לעצמה.

חברות שלה קוראות לה נואר, על שם הפיח השחור שהיא לעולם לא מצליחה לנקות מתחת לציפורניים. היא ביתו היחידה של אלפרד. מנקה הארובות של הרובע היוקרתי ביותר בפאריז. מקצוע עתיק שעובר מאב לבנו, או במקרה שלה, מאב לביתו, שכן אימה נפטרה במהלך טראגי בלידה שלה, מותירה את אלפרד ללא אופציות אחרות.

הנהג פתח את דלת מכונית הבנטלי של ג'יאנו, והוא יצא לאוויר הסגרירי של חודש מרץ בפאריז. הוא עשה את דרכו במעלה גרם המדרגות הגדולות והרחב העשוי שיש לבן, והגיע לקומה הראשונה. בעל הבית פתח את דלת העץ הגדולה, והוא נכנס פנימה. בדירה הגדולה, בסלון הרחב שכמוהו כבר לא עושים היום, ניצב בגאון אח עשוי מאותו שיש לבן מלכותי. ליאוני הרימה את מבטה, בעודה חותמת את שמה על הנייר הרישמי. מבלי משים, היא סידרה את שיערה האדמוני הארוך בקוקו, והביטה בגבר הצעיר שבעיניו ראתה סימן שאלה גדול.

ג'יאנו, נפעם מהמפגש המפתיע עם יופי אדמוני שכזה, קד קידה קטנה והציג את עצמו, ג'יאנו ארמני, אנשנטה, ואת?

זו אני, ליאוני, הרי נפגשנו לפני שבוע? לגביי הביקורת של הארובות?

המבט השואל התחלף בהרף עין… ושניהם התחילו לצחוק, מבינים את ההבדל העצום בין אשת הפיח שהוא ציפה לפגוש, ובין הצעירה הנאה שעומדת בפניו.